רבים מפחדים מרופאי שיניים, אבל יש כאלה שהפחד מונע מהם מלהגיע לטיפול וגורם להם לנזקים והרס של השיניים. למה זה קורה ומה ניתן לעשות כדי להתגבר על זה?דנטופוביה היא פחד משתק מכל טיפול שיניים שהוא. רוב האנשים מצליחים להתגבר על החששות הטבעיים ומגיעים למרפאת השיניים כאשר יש בכך צורך, ומוכנים לעבור גם את הטיפולים הכואבים והמסובכים ביותר – למען בריאות השיניים שלנו.
מי שסובל מדנטופוביה, לא יעבור אף טיפול שיניים, גם אם יסבול מכאבים עזים וגם אם שיניו ידרדרו לרמת הזנחה קיצונית ביותר. הם לא מוכנים לגשת לרופא שיניים, לא משנה עד כמה חמור יהיה מצב השיניים שלהם.
על פי הערכות כ-30% עד 40% מהאוכלוסייה סובלים מחרדה דנטלית
על פי הערכות כ-30% עד 40% מהאוכלוסייה סובלים מחרדה דנטלית, ברמה כזו או אחרת.
נמצא שבהשוואה בין גברים לנשים, בין המטופלים הסובלים מהתופעה יש יותר נשים. יחד עם זאת, גברים חרדתיים פחות מגיעים לטיפול ונותנים לחרדה להשפיע עליהם, עד כדי הימנעות מוחלטת. בעוד נשים יותר מודעות למצב, מוכנות להודות בעצם היותן חרדתיות ולקבל טיפול מותאם למצבן.
כמו מרבית הפוביות, גם דנטופוביה נגרמת כתוצאה מטראומת עבר כלשהי שאדם חווה (בדרך כלל בילדותו) וקשורה לרופא שיניים או למרפאת שיניים.
קיימות מגוון דרכי התמודדות עם חרדה דנטלית, כאשר ניתן לחלק את דרכי ההתמודדות לשלוש קטגוריות: טיפול התנהגותי, טיפול תרופתי והרדמה כללית.
הטיפול ההתנהגותי כולל את טיפולי המודלינג, טיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים, טיפולי הרפיה והיפנוזה. טיפולים אלה יעילים ומסייעים, בעיקר, במקרים של חרדות קלות.
הטיפול התרופתי כולל נטילת תרופות הרגעה כשעה לפני הטיפול, טיפול בגז צחוק, או שילוב בין שני אלה. במקרים קשים, ניתן לתת תרופות הרגעה בעירוי לווריד.
בטיפול זה, מדובר למעשה במצב של סדציה עמוקה (טשטוש עמוק) – ולכן המהלך חייב להתבצע תחת מכשירי ניטור, המשקפים את לחץ הדם, וריכוז החמצן בדם לאורך הטיפול.
הרדמה כללית – הכוונה היא לביצוע טיפול שיניים תחת הרדמה כללית על ידי רופא מרדים, לצד צוות שעבר הכשרה מתאימה. המתרפא מורדם ומונשם כאשר כל סימני החיות מנוטרים ללא הרף. עבור אנשים שסובלים מדנטופוביה נהוג לבצע טיפולי שיניים תחת הרדמה כללית.