שתלים דנטליים

שיקום הפה באמצעות שתלים דנטאליים הווה כיום דרך טיפול מקובלת ונפוצה מאוד, בעלת אחוז הצלחה גבוה לטווח ארוך.

שיקום הפה באמצעות שתלים דנטליים מהווה כיום דרך טיפול מקובלת ונפוצה מאוד, בעלת אחוז הצלחה גבוה לטווח ארוך. השתלים הדנטליים מאפשרים לשחזר את תפקודו התקין של הפה ושל מערכת הלעיסה, זאת בדרך אסטטית המשפרת את איכות החיים.

בזכות השתלים הדנטליים אין יותר צורך להשחיז שיניים בריאות, או להתעסק עם תותבות מרקדות בפה. במקום כל אלה ניתן להרכיב כתרים וגשרים או תותבות יציבות ונוחות.

למי מתאימה השתלת שיניים?

שתלים דנטליים מתאימים כמעט לכל אחד, בכל גיל. בעיקרון, כל אדם שמצב בריאותו יציב יכול ליהנות משתלים, בתנאי שמבנה וגודל עצם הלסת שלו מתאימים להשתלה, החניכיים שלו בריאים והוא מקפיד על הגיינת הפה.

שתלים מומלצים בעיקר במקרים הבאים:

מטופלים הדורשים תותבות קבועות

בעבר, כאשר חסרו מספר שיניים צמודות בפה, הטיפול המקובל היה גשר ארוך הנשען על מספר שיניים סמוכות שהושחזו לחיזוק הגשר, או בטיפול על ידי תותבת נשלפת הנשענות על השיניים הסמוכות. כיום מעדיפים להשתמש בשתלים, מאחר שכך השחזור אינו פוגע בשיניים הסמוכות, הוא שומר על רכס הלסת, תומך בשפה והלחי ומונע את קריסת הפנים. התוצאה אסתטית ובריאה יותר.

מקרים של איבוד שן בודדת

השתל אינו נשען על השיניים הסמוכות ולא פוגע בהם. לכן עדיף לעשות בו שימוש כאשר מאבדים שן והשיניים הצמודות בריאות ללא טיפולי שורש. יתרון זה אף גדל במקרה שהשיניים והשיניים הסמוכות לא מספיק חזקות לשמש בכדי בסיס לגשר.

חוסר מוחלט של שיניים

קיימות מספר אפשרויות לשחזור מלא של לסת חסרת שיניים, בהתאם לנתונים הפיזיים והרפואיים שלה. כאשר ניתן לבצע השתלה רק בחלק הקדמי של הלסת, עושים שימוש במספר שתלים עם חיבורים כדוריים לתותבת נשלפת "על", אשר יושבת ביציבות רק על החניכיים. במקרים אחרים, אנו מציבים על השתלים גשר שלם לכל אורך הלסת. כך הכתרים קבועים, מוברגים או מודבקים על השתלים.

חוסר התאמה מצידם של החולים לתותבות

חשוב לדעת שאובדן השן האחרונה בלסת מונע אפשרות ביצוע גשר. כאשר הבחירה היא בין תותבת חלקית לשתל, היתרון לשתל ברור.

מתי לא מומלץ לבצע השתלות ?
  • בלסת אשר ממדיה קטנים בגלל ספיגה מתקדמת של עצם.
  • במטופלים הסובלים ממחלות כרוניות לא מאוזנות כגון: סכרת לא מאוזנת, מחלות לב מסוימות, מחלות עצם ועוד.
  • כאשר צפוי מצב של שמירה לקויה של היגיינת הפה.

 

מהו שתל דנטלי?

השתל הוא גוף מתכתי קטן, דמוי בורג, המוכנס לתוך עצם הלסת על מנת לשמש תחליף לשורש השן. לאחר החדרת הבורג קיימת תקופת המתנה של 4-6 חודשים המאפשרת את קליטת השתל בעצם.

השלב הבא: על "השורש" המלאכותי מורכב מבנה מיוחד, עליו ניתן לבנות כתר או גשר או לתמוך ולייצב תותבת. השתלים עשויים מטיטניום: מתכת חזקה התואמת ביולוגית לרקמות העצם והחניכיים ועמידה בפני הכוחות הפועלים בפה. שתלי הטיטניום נקלטים בלסת תוך יצירת מגע ישיר והדוק עם העצם (אוסאואינטגרציה).

בדיקה

– שאלון בריאות כללית
– בדיקה יסודית של רקמות חלל הפה על ידי הרופא המשקם, כולל צילומי רנטגן.
– במידה והמקרה מתאים להשתלות, נקבעת תכנית הטיפול והמטופל מופנה לכירורג לבדיקה נוספת ולבצוע ההשתלה.

השתלה

– מבוצעת בדרך כלל על ידי רופא כירורג. הטיפול אינו מסובך ונעשה בהרדמה מקומית.
– הכירורג חושף את עצם הלסת וקודח חלל שלתוכו מוכנס השתל ומכוסה על ידי רקמת החניכיים.
– הטיפול עצמו קצר (30-90 דקות – תלוי במספר השתלים), עדין, ובדרך כלל לא מכאיב.

קטילת השתל

– נמשך כ- 4-6 חודשים.
– בשלב זה נבנית עצם סביב השתל ובכך מעגנת אותו לעצם הלסת.
– מטופל חסר שיניים יקבל בתקופה זו תותבת זמנית. שימו לב:בשבועיים הראשונים לאחר ההשתלה – אסור להשתמש בתותבת.

תחזוקה לאורך זמן

– לצורך שמירה על אורך חיים מקסימאלי של השיקום יש להקפיד מאוד על שמירת ההיגיינה האוראלית בכל הפה ובעיקר
סביב השתלים.
– בנוסף, חייב לעבור טיפולי שיננית ומעקב ע"י הרופא המשקם כל שישה חודשים.

סיבוכים אפשריים

השתלה דנטלית היא תהליך כירורגי לכל דבר, בו יכולות להופיע כל התופעות המקובלות בניתוחים, כגון כאבים, נפיחות, דימום, שטפי דם תת-עוריים, אי נוחות, חום וכו'. במקרים נדירים עלולים לקרות סיבוכים כמו פריצה לסינוס או פגיעה בעצבי הלסת או בכלי דם העוברים בתוך הלסת.

ההצלחה בשתלים גבוהה, בדרך כלל, ונעה בין 90%-95%. היא תלויה בגורמים שונים, שחלקם עדיין לא ידועים, ובין השאר תלויה בשיטת העבודה, ברופא הכירורג וברופא המשקם, בחומרים ובחומרים ובמתרפא עצמו (בעיקר גיל, בריאות, ועישון). העישון מפחית את סיכויי ההצלחה מאחר ומעכב את יצירת וריפוי העצם.

עם זאת, קיימים מקרים בהם הטיפול נכשל מסיבות שונות – שחלק לא תמיד ברורות. הכישלון יכול לקרות מיד לאחר בצוע ההשתלה, לאחר מספר חודשים ואף לאחר סיום השיקום הפרותטי. הכישלון מתבטא בכך שלא נוצר איחוי בין העצם והשתל – או שהאיחוי הראשוני שנוצר נספג, השתל מאבד אחיזתו בעצם וחייבים להוציאו.

במקרים כאלה ניתן לבצע, בדרך כלל, השתלה חוזרת לאחר כ-3 חודשים. למרבה הצער, אין באפשרות הרפואה המודרנית להבטיח הצלחה בכל מקרה של שיקום על גבי שתלים, זאת  למרות מירב המאמצים.

שתל דנטלי

 

שתל דנטלי מוחדר אל עצם הלסת כדי לדמות שורש של שן אמיתית. השתל הוא למעשה בורג עשוי טיטניום ואפשר להתקין עד 10 שתלים בלסת אחת כחלק משיקום ושחזור קבוע ומלא. במקרה של שחזור לסת שלמה יש צורך בתמיכה של 6-8 שתלים: מטרת השימוש בכמות כזו של שתלים היא להחזיק את המבנה גם אם שתל אחד או יותר לא נקלטים כראוי.

מבנה השתל

שתלים דנטליים שמשמשים לשיקום הם בעלי הברגה בשני הקצוות שלו: ההברגה בקצה התחתון פונה לעצם כדי להתקבע בלסת לאורך שנים, בעוד ההברגה בקצה העליון היא לכיוון הכתר החדש, שיוברג על השתל בעתיד.

הכנת תרשים טיפולים שיקום הפה

השלב הראשון בשיקום הוא הכנת תרשים טיפולים שהוא מבוסס על תצלומים מפורטים, בחינה פיזיולוגית של חלל הפה והערכה של מצב החניכיים והפה בפועל. במסגרת הכנת תרשים הטיפולים אנו מחליטים על אופי השיקום.

מאפייני השיקום הפה

תהליך של השתלה דנטליים ושיקום ע"ג שתלים דורש זמן אורך  העשוי להימשך כמה חודשים. בעזרת הכנת תרשים טיפולים ניתן לקבוע את מספר הטיפולים ואף את הזמן הדרוש בין שלב לשלב, אך קשה לנבא בוודאות את הזמן שייקח לעצם הלסת לקלוט את השתל. מטרת ההמתנה היא לוודא שעצם הלסת עוטפת את השתל באופן יציב ומחזיקה את המבנה עליו.

טכניקת ALL ON 4 

שיטה מהפכנית הנקראת ALL ON 4 חרטה על דגלה לפשט את הטיפולים ולתת שרות למטופלים. 

שחזור הקשת השלמה נעשה תוך מספר שעות וע"י מספר מצומצם של שתלים. את השיטה פיתח ד"ר פאולו מאלו מפורטוגל, עבור שיקום לסתות שלמות. השיטה כשמה כן היא, שיקום מלא הנתמך ע"י 4 שתלים בלבד.על מנת לתמוך בקשת רחבה ככל שניתן, חלק מהשתלים ממוקמים בזוית. היתרון הנוסף המתקבל מכך הוא היכולת להימנע מכניסה למבנים אנטומיים כגון הסינוס המקסילרי והעצב בלסת התחתונה ובכך לחסוך ניתוחים נוספים של בניית עצם.

מהלך הטיפול

מטופל אשר נמצא מתאים לביצוע השיטה ALL ON 4, עובר באותו היום, תחת הרדמה מקומית או מלאה, עקירת השיניים האבודות והתקנת השתלים. בשלב לאחר מכן, בזמן מנוחת המטופל ועל סמך נתונים שקיבל מהרופא, מכין טכנאי מוסמך את התותבת הזמנית אשר בסופו של תהליך מתברגת לשתלים . 

הטיפול ללא כאבים, ותופעות הלוואי לאחר הניתוח כוללות מעט נפיחות וכאבים קלים הנשלטים בעזרת משככי כאבים. 

עמידה בפרוטוקול היגייני קפדני תוך שמירה על דיאטה רכה והימנעות מהעמסה גדולה מדי על השתלים הטריים, תורמים לסיכויי ההצלחה של שיטת ALL ON 4, וכעבור 6-8 חודשים מותקן הגשר הסופי.